Fraud Blocker

הפחתת דמי מזונות

ככלל, סכום דמי המזונות איננו מהווה בגדר קביעה סופית, וניתן להגיש בכל עת תביעה לשנותו, בין לצורך הגדלתו ובין לצורך הפחתתו, אך זאת אך ורק בתנאי שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.
בעל ואישה גב אל גב

ככלל, סכום דמי המזונות איננו מהווה בגדר קביעה סופית, וניתן להגיש בכל עת תביעה לשנותו, בין לצורך הגדלתו ובין לצורך הפחתתו, אך זאת אך ורק בתנאי שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת. 

כלל זה תקף בין אם סכום המזונות נקבע בהסכמה בין ההורים במסגרת הסכם שנערך ביניהם מרצונם החופשי ואשר אושר על ידי בית המשפט, או במסגרת פסק דין למזונות שניתן על ידי בית המשפט בהעדר הסכמה כזו. 

לפיכך, במידה ואב לילדים מעוניין להפחית את סכום המזונות שהוא משלם עבורם, הדבר אפשרי ברמה העקרונית, אולם לשם כך עליו להוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת. בפסיקה נקבע ששינוי נסיבות מהותי איננו שינוי סתמי של נסיבות החיים, או שינוי שלא היה צפוי מראש בעת קביעת סכום המזונות המקורי ונלקח בחשבון על ידי הצדדים באותה עת, או שינוי זמני בלבד. אלא על שינוי הנסיבות להיות מהותי ומשמעותי, לא צפוי כאמור, וכן שינוי קבוע ומתמשך לאורך זמן. ללא קיום כל התנאים הללו, לא ניתן להפחית את סכום המזונות. 

יתרה מכך: כדי למנוע הגשת תביעות סרק להפחתת המזונות, אשר מטרידות לשווא את האשה ומערכת המשפט, בית המשפט העליון אף קבע ששינוי סכום המזונות ייעשה רק במקרים נדירים, ובכפוף להוכחת שלושת התנאים המצטברים הבאים: אירע שינוי מהותי לרעה בנסיבות שבגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את סכום המזונות הקודם על כנו; הצדדים השאירו פתח לשינוי במפורש או מכללא, והצד מבקש השינוי פועל בתום לב ובניקיון ידיים (ע”א 442/83 קם נ’ קם).

מהן הסיבות המקובלות להפחתת דמי מזונות

באופן כללי, סכום המזונות נקבע בעיקרו לפי הקריטריונים של היקף צרכי הילדים, המצב הכלכלי של ההורים, וחלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים, ולרבות האם המדובר במשמורת יחידנית או משותפת.  

לפיכך, שינוי נסיבות שיצדיק את הפחתת סכום המזונות הינו שינוי שקשור בדרך כלל לקריטריונים הללו.  מדובר, למשל, במצבים בהם אירעו ירידה משמעותית בהיקף צרכי הילדים; שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי של האב, או שינוי מהותי לרעה במצבו הבריאותי אשר פגע מאד בכושר ההשתכרות שלו; שינוי מהותי לטובה במצבה הכלכלי של האם; הגדלה משמעותית של צרכיו החיוניים של האב; הגדלה משמעותית של זמני השהות של האב עם הילדים, לרבות במסגרת מעבר ממשמורת יחידנית של האם למשמורת משותפת לשני ההורים, וכדומה. 

יודגש כי אין זה מספיק לטעון שאירע שינוי נסיבות מהותי, אלא יש להוכיח זאת באמצעות ראיות מוצקות ורלבנטיות. לדוגמא, אם האב טוען שמשכורתו ירדה באופן משמעותי, עליו להציג בפני בית המשפט הן את תלושי השכר הקודמים שלו והן את תלושי השכר הנוכחיים שלו. אם הוא טוען שההוצאות ההכרחיות שלו גדלו באופן משמעותי, עליו להציג קבלות שמעידות על כך. אם הוא טוען שחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי, שמשפיע על כושר ההשתכרות שלו, עליו להציג מסמכים רפואיים שמעידים על כך, וכיו”ב.  

כאשר מדובר בילד “מורד”, דהיינו, ילד שמנוכר לאביו, ומסרב בתוקף להיות עמו בקשר, וזאת ללא כל צידוק ומבלי שהאב תרם לכך, ניתן עקרונית להביא להפחתת המזונות, אולם רק במקרים קיצוניים במיוחד. בפסיקה נקבע שהפחתת מזונות במקרה של ילד מורד תיעשה רק במקרים קיצוניים ונדירים יחסית, ובתנאי שמדובר בילד מעל גיל 14 שמתנהג באופן חמור ביותר כלפי האב, בחוסר כבוד וזלזול מוחלט, וזאת מבלי שהאב תרם להידרדרות הקשר בין הצדדים. 

אם לאב נולדו ילדים נוספים מקשרים אחרים שלו, שינוי זה לא יהווה בהכרח צידוק אוטומטי להפחתת סכום המזונות, אלא במידה ואירע שינוי נסיבות נוסף, כגון שינוי משמעותי לרעה במצבו הכלכלי וכדומה. 

מהו התהליך המשפטי שיש לנקוט בו כדי להביא להפחתת מזונות ילדים  

כדי להביא להפחתת מזונות באופן חוקי ומחייב, על האב להגיש תביעה להפחתת מזונות בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שנתן את פסק הדין או אישר את ההסכם שקבע את סכום המזונות המקורי. 

לאחר הגשת תביעת המזונות, על האם להגיש כתב הגנה וזאת תוך 15 יום ממועד קבלת התביעה. 

לאחר הגשת כתבי הטענות, על הצדדים לנהל את שלב ההוכחות, להגיש סיכומים, ולאחר מכן יינתן פסק דין. 

לצורך ההכרעה בתביעה במסגרת פסק הדין, על בית המשפט לשקול, מעבר לסוגיית הוכחת שינוי הנסיבות המהותי, גם את סוגיית תום הלב של האב. לשם כך על בית המשפט לשקול, בין היתר, האם האב הגיש את התביעה בתום לב ובכנות, האם הוא דייק לגבי העובדות שציין במסגרת כתב התביעה שלו, האם הוא הקפיד על תשלום המזונות במלואו וכסדרו עד להגשת התביעה להפחתת המזונות,וכיו”ב.  

ניתן להגיש ערעור על פסק הדין וזאת לפי סוג הערכאה שנתנה אותו: 

על פסק דין של בית דין רבני אזורי ניתן לערער תוך 30 יום בפני בית הדין הרבני הגדול.

על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה ניתן לערער תוך 45 יום בפני בית המשפט המחוזי. 

עורך דין גירושין כפיר לולו

משרד עורכי דין כפיר לולו הינו משרד מוביל בדיני משפחה ובעל ניסיון בייצוג בערכאות משפטיות כגון בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים וכן ערכאות הערעור דוגמת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.

עו”ד כפיר לולו חרט על דיגלו להיות מעורב באופן אישי בכל תיק אשר מתנהל אצלו תוך ליווי אישי וצמוד של הלקוח עד לתוצאה הטובה ביותר

לפרטים נוספים וייעוץ
התקשרו עכשיו

או שלחו את הטופס

בקשה ליישוב סכסוך

בני משפחה שיש ביניהם סכסוך לא יוכלו להגיש תביעה לערכאה משפטית לפני שהם מגישים בקשה…

הסכם שלום בית

מהו הסכם שלום בית? שלום בית לחילופין גירושין, גישור לשלום בית, מהי תביעה לשלום בית,…

לשיחת ייעוץ
פנו אלי עכשיו

או באמצעות הטופס

לשיחת ייעוץ
פנו אלי עכשיו

או באמצעות הטופס