מה זה איזון משאבים?
איזון משאבים הינו הסדר לפי הוראות חוק יחסי ממון, תשל”ג- 1973 לחלוקת רכוש משותף בין בני זוג נשואים, עם פקיעת נישואיהם עקב גירושין ביניהם או מוות של אחד מהם, ואשר קובע שהרכוש המשותף יחולק ביניהם שווה בשווה (חצי-חצי), אלא אם כן בית המשפט יקבע אחרת.
על מי חל הסדר איזון המשאבים?
הסדר איזון משאבים חל על בני זוג שהתחתנו לאחר יום 1.1.1974, ולא ערכו ביניהם הסכם יחסי ממון/הסכם גירושין, או לא ערכו הסכם יחסי ממון/הסכם גירושין תקף שקובע אחרת ממנו.
על אילו נכסים יחול הסדר איזון המשאבים?
סעיף 5 לחוק יחסי ממון, שכותרתו “הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין”, קובע מהם הנכסים שעליהם יחול הסדר איזון המשאבים וזאת באופן הבא:
- עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
בסעיף זה, “כלל נכסי בני הזוג” – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
לפי הפסיקה, הסדר איזון המשאבים חל הן על הנכסים של כל אחד מבני הזוג בנפרד, והן על נכסים של שני בני הזוג במשותף, אשר נצברו על ידם יחדיו מתחילת הנישואים ועד למועד סיום הקשר הזוגי ביניהם, וזאת למעט נכסים שההסדר אינו חל עליהם, ואשר מכונים “נכסים שאינם בני איזון” (כפי שיפורט כמפורט בהמשך הדברים להלן).
הנכסים שההסדר חל עליהם יכולים להיות נכסים מכל סוג, לרבות נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, כלי רכב, ני”ע, ועוד. אולם, כאשר מדובר בנכסים “עתידיים”, כלומר, נכסים שאמורים להתקבל בידי כל אחד מבני הזוג בעתיד, כגון כספי פנסיה/קופות גמל/ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, פיצויי פרישה וכדומה, אזי הסדר האיזון יחול רק לגבי הכספים אשר נצברו בתקופה שבני הזוג קיימו חיי שיתוף.
על אילו נכסים לא יחול הסדר איזון המשאבים?
נכסים שהסדר איזון המשאבים לא יחול עליהם, מכונים “נכסים שאינם בני איזון”, וכוללים את הנכסים הבאים:
- נכסים שהיו בבעלות כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין, וגם נשארו בבעלותו במהלך הנישואין.
- נכסים שהתקבלו בירושה בידי כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין.
- נכסים שהתקבלו במתנה בידי כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין.
- כספי גמלה המגיעים לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי.
- כספי פיצוי כספיים שנפסקו או מגיעים לפי החוק בשל נזקי גוף או מוות לאחד מבני הזוג.
- נכסים שבני הזוג הסכימו לגביהם בכתב (לאו דווקא במסגרת הסכם ממון) שהם לא יהיו משותפים לשניהם, וששוויים לא יאוזן ביניהם.
שלושת הנכסים הראשונים, קרי, נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או שהם קיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, מכונים גם “נכסים חיצוניים”.
נכסים שהסדר איזון המשאבים לא חל עליהם לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף של שני בני הזוג שיש לחלקו ביניהם שווה בשווה לאחר הפרידה, אלא הם יישארו של בן הזוג שהינו הבעלים הבלעדי שלהם גם לאחר הפרידה.
כיצד מוכיחים כוונת שיתוף לגבי דירת מגורים?
כאמור, ככלל, הסדר איזון המשאבים אינו חל על נכסים חיצוניים, קרי, נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או שהם קיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
אולם, בפסיקה נקבע שניתן לכלול גם נכסים חיצונים ברכוש המשותף של בני הזוג ולהחיל גם עליהם את הסדר איזון המשאבים, וזאת כאשר הוכח שלבן הזוג שהינו לכאורה הבעלים הבלעדי שלהם הייתה כוונת שיתוף לגביהם (כלומר, כוונה להקנות לבן הזוג השני זכויות בנכס החיצוני).
לרוב מדובר במקרים בהם אחד מבני הזוג רכש דירת מגורים על שמו לפני הנישואים או שהוא קיבל אותה במתנה/בירושה במהלך הנישואים, ושני בני הזוג התגוררו בה יחדיו במהלך נישואיהם.
במקרה כזה, על בן הזוג השני להוכיח את כוונת השיתוף של בן הזוג שרשום כבעלים של הדירה, וזאת באמצעות הוכחת קיומו של “דבר מה נוסף” מעבר לעצם קיום הנישואים, שממנו ניתן להסיק כוונת שיתוף.
מדובר בעיקר במקרים בהם בן הזוג השני השקיע גם הוא סכום כסף מהותי לצורך שיפוץ הדירה או הרחבתה. כלומר, מדובר במקרים בהם הדירה עברה שיפוץ מסיבי או תוספת בניה מהותית.
כיצד עושים איזון משאבים?
כדי לאזן את המשאבים של בני הזוג, צריך לנקוט בפעולות הבאות:
- תחילה יש להעריך את השווי של כל הנכסים שההסדר חל עליהם.
- לאחר מכן יש להעריך את שווי כל החובות שבני הזוג צברו יחדיו בתקופת הנישואים לצורך מימון צרכי המשפחה שלהם.
- יש לנכות את סכום החובות מסכום הנכסים, ואם נותרה יתרה, יש לחלק אותה שווה בשווה בין בני הזוג.
- אם לאחד מבני הזוג יש יותר שווי נכסים מהשני, עליו לתת לו תשלומי איזון, כלומר, עליו להעביר לו את מחצית ההפרש בכסף, או בשווה כסף (באמצעות העברת אחד מנכסיו ששווה את אותו הסכום).
האם ניתן לחרוג מהסדר איזון המשאבים?
כל אחד מהצדדים יכול לעתור לבית המשפט ולבקש ממנו שהנכסים לא יחולקו שווה בשווה בינו לבין בן הזוג השני כי אם באופן אחר, וזאת בכפוף לכך שהוא יוכיח שיש נסיבות שמצדיקות זאת.
מדובר, למשל, במקרים בהם בן הזוג השני התנהג כלפיו בחוסר תום לב (הבריח נכסים, הסתיר הכנסות), או כאשר בן הזוג השני התעלל בו ונהג כלפיו באלימות, או כאשר כושר ההתשכרות של בן הזוג השני גבוה בהרבה משלו, וכיו”ב.
