צוואה הינה מסמך משפטי שבו המצווה קובע ומסדיר למי יחולק רכושו לאחר מותו ובאיזה אופן.
ניתן לערוך צוואה לפי אחד מארבעת הסוגים הבאים: צוואה בפני עדים (הסוג הנפוץ ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה.
האם יש חובה לערוך צוואה?
בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, אין חובה עקרונית לערוך צוואה, מאחר שבהעדר צוואה, יחולק רכושו של האדם לאחר מותו בהתאם לכללי הירושה לפי הדין שמפורטים בחוק הירושה, תשכ”ה-1965.
כללי הירושה הללו קובעים שעזבונו של אדם יחולק שווה בשווה בין בן זוגו וילדיו (וכן שווה בשווה בין ילדיו), ובמידה שאין לו כאלו, אזי בין יתר קרובי משפחתו בהתאם לדרגות הקירבה שלהם אל המנוח, כגון הורים ואחים. אם אין למנוח יורשים לפי דרגות הקירבה הללו, יעבור עזבונו לידי המדינה, שמיוצגת על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
כלומר, ברירת המחדל לגבי חלוקת עזבונו של אדם לאחר מותו הינה בהתאם לכללי הירושה לפי הדין. למעשה, רוב הסדרי ההורשה שקיימים כיום בארץ הינם בהתאם לכללי הירושה לפי הדין ורק מקצתם הינם בהתאם לצוואות. כדי להסדיר באופן פורמאלי חלוקת ירושה בהתאם לכללי הירושה לפי הדין, יש להוציא צו ירושה, ואילו כדי להסדיר באופן פורמאלי חלוקת ירושה בהתאם לצוואה שנערכה, יש להוציא לה צו קיום צוואה.
מתי צריך לערוך צוואה?
מן האמור לעיל נובע, איפוא, הכלל הבסיסי לגבי הצורך בעריכת צוואה, ולפיו יש לערוך צוואה רק כאשר מעוניינים לחלק את העיזבון שלא בהתאם לכללי הירושה לפי הדין.
קיימים לא מעט מקרים בהם מומלץ לערוך צוואה שבמסגרתה ייקבעו הסדרי הורשה שונים מהסדרי ההורשה שבהתאם לכללי הירושה לפי הדין, ולמשל המקרים הבאים:
- כאשר מעוניינים להוריש את העזבון רק לבן הזוג. לדוגמא, במסגרת צוואה הדדית.
- כאשר לא מעוניינים להוריש את העזבון לבן הזוג. לדוגמא, כאשר מדובר בבני זוג פרודים שטרם התגרשו פורמאלית, או כשמדובר בבני זוג בנישואים שניים, כשלכל אחד מהם ילדים משלו מנישואים קודמים.
- כאשר מעוניינים להוריש את העזבון לבן הזוג ולילדים אולם באופן שונה מההסדר שקבוע בכללי הירושה לפי הדין. לדוגמא, כאשר המצווה מעוניין להוריש את כל חלקו בדירת המגורים המשותפת לבן הזוג שלו (במקום שבן הזוג שנותר בחיים יצטרך לחלוק ביחד עם הילדים את חלקו של בן הזוג המנוח בדירה).
- כאשר מעוניינים להוריש את העזבון לילדים שלא באופן שווה ביניהם. לדוגמא, כאשר מעוניינים להוריש את דירת המגורים לילד שמצבו הכלכלי חלש בהרבה ממצבם הכלכלי של יתר הילדים או לילד שמסור יותר למצווה ומטפל בו באופן צמוד, בניגוד ליתר הילדים, וכדומה.
- כאשר מעוניינים להוריש חלק מהעיזבון למי שאינם קרובי משפחה של המצווה ו/או לעמותה כלשהי.
- כאשר למצווה יש רכוש רב ומורכב, והוא מעוניין גם למנות מנהל עיזבון שיטפל בעיזבון ויהיה אחראי לחלוקתו.
- כאשר למצווה יש ידוע בציבור והוא מעוניין להוריש לו את רכושו כדי למנוע ממנו את הצורך להוכיח את מעמדו כידוע בציבור (קיום חיי זוגיות ובמשק בית משותף).
- כאשר למצווה יש ילדים עם צרכים מיוחדים והוא מעוניין לקבוע בצוואה הוראות ספציפיות ולמנות נאמנים כדי להבטיח את עתידם של ילדיו.
- כאשר למצווה אין יורשים לפי כללי הירושה לפי הדין והוא אינו מעוניין שעזבונו יועבר למדינה כי אם לגורמים אחרים.
- כאשר המצווה מעוניין לקבוע הוראות ספציפיות לגבי תנאי העברת נכסי העיזבון ליורשים או אופן השימוש בהם על ידי היורשים. לדוגמא, הוראה שקובעת שהיורש יהיה זכאי לרשת נכס כלשהו רק בהגיעו לגיל מסויים, או שהוא יהיה זכאי לרשת נכס מסויים בתנאי שרק הוא ישתמש בו, וכיו”ב.
על מה חשוב להקפיד בעת עריכת צוואה?
על מנת שלצוואה יהיה תוקף מחייב וניתן יהיה להוציא לה צו קיום צוואה, חשוב מאד להקפיד ולערוך אותה בהתאם לכל הכללים שחלים בנושא זה. צוואה שלא נערכה כדין פותחת פתח מיותר לתקיפת כשרותה ולהגשת התנגדות למתן צו לקיומה.
בראש ובראשונה, יש להקפיד על התנאים הצורניים-פורמאליים לעריכת הצוואה. כפי שצויין לעיל, קיימים ארבעה סוגים של צוואות: צוואה בפני עדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה. לכל אחד מהסוגים הללו ישנם תנאים צורניים שיש להקפיד עליהם, כאשר חלקם מוגדרים כמרכיבי יסוד שבלעדיהם לא ניתן להכשיר את הצוואה גם לפי סעיף 25 לחוק הירושה. לדוגמא, צוואה בכתב יד הינה צוואה שנכתבה כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך שכתוב בכתב ידו, וחתומה בכתב ידו. לפיכך, צוואה בכתב יד איננה יכולה למשל להיות צוואה מודפסת. צוואה בעדים הינה צוואה שנערכה בכתב, נושאת תאריך, ונחתמה על ידי המצווה בפני שני עדים כשרים לאחר שהוא הצהיר בפניהם שזו צוואתו. לפיכך, צוואה בעדים איננה יכולה למשל להיות צוואה שנערכה בפני עד אחד בלבד, וכן הלאה.
בנוסף, יש להקפיד על התנאים המהותיים לעריכת הצוואה. בין היתר, יש להקפיד שהצוואה נערכה מרצונו החופשי והמלא של המצווה, ובהיותו צלול בדעתו, להבדיל, למשל, מקשיש דמנטי שלא היה כשיר כלל לחתום על צוואה ואשר תומרן על ידי קרובי משפחתו לחתום על צוואה מבלי שהבין כלל על מה הוא חותם, וכיו”ב. בנוסף, יש להקפיד שהיורשים לפי הצוואה לא יהיו מעורבים כלל בעריכתה, וזאת כדי למנוע את בטלותה לפי סעיף 35 לחוק הירושה, ועוד.
עורך דין משפחה כפיר לולו
משרד עורכי דין כפיר לולו הינו משרד מוביל בדיני משפחה ובעל ניסיון בייצוג בערכאות משפטיות כגון בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים וכן ערכאות הערעור דוגמת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
עו”ד כפיר לולו חרט על דיגלו להיות מעורב באופן אישי בכל תיק אשר מתנהל אצלו תוך ליווי אישי וצמוד של הלקוח עד לתוצאה הטובה ביותר